האפיפיור מוקיע הסמכת בישוף בסין

.בנדיקט הוקיע הסמכת בישוף בסין

מתוך הספר, עמ' 79-80:

הסמכה של הגמון ללא אישור האפיפיור נחשבת, מבחינת הכנסייה, כאחד הדברים המסוכנים ביותר לאחדותה: אמנם הסמכה כזו תקפה, אך עצם קיומה מראה, לדעת הכנסייה, על כפירה בסמכות האפיפיור, ועל פרישה מהקולגיאליות עם שאר ההגמונים. מכיון שהגמון שהסמכתו תקפה מבחינה תיאולוגית (גם אם אינה תקינה מבחינה דיסציפלינרית) עשוי בהמשך להסמיך הגמונים תקפים-אך-לא-תקינים אחרים, וליצור בכך קהילות שלמות שאינן נשמעות, לפחות במובן מסויים, לרומא, חיוניות ודחיפות התערבות ההיררכיה הרומית ברורה. עבור הכנסייה, זהו "קרע" ("סְכִיזְם"). חוק הכנסייה קובע כי הגמון שמבצע מעשה כזה, וכן הגמון שהוסמך בצורה כזו, חושפים עצמם ל"נידוי מעצם המעשה": גם ללא הכרזה רשמית, המעשה מביא לנידויים. בפועל, ישנם מקרים בהם מעלימה ההיררכיה הוותיקנית עין ממעשים כאלה אם ישנה הערכה שנידוי פומבי של אותם הגמונים יזיק יותר מאשר אי נידויים [65]. במקרים אחרים, כמו במקרה של הארכיהגמון הצרפתי מַרְסֵל לֵפֵבְּוְור שהסמיך ב-1988 (בלי לקבל אישור על כך) ארבעה הגמונים חדשים כדי שימשיכו את תנועתו המתנגדת לרבות מהחלטות מועצת הוותיקן השנייה, דאג הוותיקן, על-מנת למנוע ספק, להדגיש כי הנידוי האוטומטי אכן תקף. למרות זאת, כחלק מהנטיה המסורתית של ראשי הכנסייה הקתולית להימנע ככל האפשר מקיום פיצולים לאורך זמן, בוטל ב-2009 נידוי זה.

הערה 66 בעמ' 80:
כך למשל מתייחסת כיום רומא להסמכות הנעשות בכנסייה הסינית הקתולית הרשמית, כנסייה הנמצאת תחת פיקוח הדוק של השלטונות, ושאינה אמורה להכיר בסמכות רומא. למרות שכנסייה זו מוגדרת ככנסייה "סכיזמטית", כזו שפרשה מהכנסייה האוניברסלית, הסקרמנטים השונים הנעשים בה נחשבים כתקפים, שכן הגמוניה ממשיכים שלשלת הסמכה לגיטימית. יש להניח שבשלב כלשהו בשנים הקרובות יימצא פתרון למצב מורכב זה.


פרשנות מעודכמת: רצינגר ממשיך בקו דומה כנראה. מוקיע, אבל, אלא אם הציטוט העיתונאי לא מדוייק, לא מדגיש בפועל שיש אקס-קומוניקציה. גם אם מבחינה משפטית-קנונית אין צורך בהתערבות שלו, העובדה שלכאורה העניין לא מודגש, משאירה אולי פתח צר לדיאלוג שסביר האפיפיור מקוה שיתאפשר.